קיימות בישראל שלוש תרופות בעלות השפעות בדוקות המטפלות ביצירת זיקפה. הויאגרה, התרופה המוכרת ביותר, ולצידה הסיאליס ולויטרה, מתאפיינות באופן פעולה זהה: הגברת הזרמת הדם אל איבר המין, כשבמקביל נחסמים הוורידים המנקזים את הדם. כתוצאה מכך, נוצרת זיקפה קשיחה. לכל התרופות יש צורך במרשם רפואי. אז מהם בכל זאת ההבדלים?האם יש משמעות לכך שתבחר בתרופה אחת ולא ברעותה? ניתן ללמוד מפרסומים רשמיים של חברות התרופות על מספר הבדלים ביניהן.

מיידיות וזמן ההשפעה של התרופה
הבדל ראשון הוא  במיידיות וטווח ההשפעה של התרופה. כך למשל, הויאגרה תשפיע 30 דקות מרגע צריכתה, ואילו תרופת הסיאליס תשפיע כבר לאחר 20 דקות. המהירה ביותר היא הלויטרה -  16 דקות בלבד יעברו מרגע הצריכה ועד להשפעתה על מי שצורך אותה.
גם טווח ההשפעה משתנה מתרופה לתרופה. הויאגרה והלויטרה משפיעות במשך כ-5 שעות. מאידך, טווח ההשפעה של הסיאליס הוא גדול יותר - 24-36 שעות.

לקיחת התרופות עם מזון ואלכוהול
בעת לקיחת התרופה יש לשים לב כי את הויאגרה לא צורכים עם האוכל, וזאת בניגוד לסיאליס שניתן לבלוע עם כל ארוחה והלויטרה שיש לקחת עם ארוחה מלאה שאינה רוויית שומנים. כל החברות מצהירות כי ניתן לבלוע את התרופות עם אלכוהול בכמות מתונה.

יעילות התרופות
קיים גם שוני ביעילות השימוש: חברות התרופות מצהירות כי יעילותן עומדת על כ-80% (הויאגרה והסיאליס) וכ-90% (הלוויטרה). יש להתייחס לכך, כי ב-10% מהמקרים ישנן גם תופעות לוואי לשימוש התרופתי. כל החברות מציינות כי הצורכים את התרופות עלולים לסבול מכאבי ראש והסמקה. תופעת לוואי ספציפיות לויאגרה הן צרבות וכתמים כחולים בשדה הראייה. לסיאליס עלולות להתפתח תופעות לוואי כגון כאבי גב ושרירים והפרעות בעיכול, וללויטרה עלולה להתלוות צרבת לא נעימה.

מה אומרים המחקרים?ויאגרה מול סיאליס
החברה המשווקת את תרופת הסיאליס פרסמה סקר שמראה כי 77% מגברי ישראל מעדיפים את התרופת הסיאליס על פני הויאגרה. מממצאי הסקר עולה, כי ההעדפה לסיאליס נובעת בעיקר מן העובדה שזמן ההשפעה שלה הוא 36 שעות, לעומת תרופת הויאגרה יעילה במשך זמן קצר יותר. בחברה המשווקת את הסיאליס מסרו כי לתרופה יתרונות  נוספים – כמו היכולת לבלוע אותה גם לאחר צריכת מזון – גרמו למשתתפים בסקר להעדיף הסיאליס על פניה של המתחרה.
מנגד, פייזר, יצרנית הויאגרה, פרסמה נתונים אחרים לגמרי: מחקר אקדמי שנערך בבלגיה העלה כי כ- 80% ממשתמשי הויאגרה, שניסו תרופה אורלית אחרת ליצירת זיקפה, החליטו להמשיך ולהשתמש בויאגרה.